דף ראשיאודות הקבוצהמאגר אנשי מקצועהקבוצה בפייסבוק

תקשורת כלבית

מה הם סימני הרגעה ואיך יודעים שהכלב לחוץ ממשהו?

לכלבים שלנו יש שפת גוף עשירה עם הרבה סימנים שבעזרתם הם מתקשרים עם כלבים אחרים, וגם איתנו, בני האדם.
הבעיה היא שבני האדם מכירים רק חלק קטן מהסימנים האלו.
רוב האנשים ידעו לזהות כלב שמח, או יבינו שכאשר כלב נוהם עליהם או חושף שיניים, הוא מעוניין שיתרחקו ממנו. אלו סימנים בולטים שקשה לפספס.
אבל, מעטים בלבד יבחינו בסימנים העדינים שהכלב שידר להם לפני הנהמה או הנביחה.
לא רבים יודעים, שבשפה הכלבית קיימים הרבה מאוד סימנים עדינים, שבעזרתם כלב ינסה לשדר למי שעומד מולו (כלב או אדם) כי משהו בסיטואציה לא נעים לו, או מלחיץ אותו, וכי הוא מבקש שישמרו ממנו מרחק ולא יתקרבו עוד, או מבקש שיפסיקו את הדבר הלא נעים שהם עושים לו.
הסימנים האלו נקראים לעתים גם סימני לחץ, או סימני הרגעה, משום שבעזרתם הכלב מנסה להרגיע את עצמו או את מי שמולו, ולשדר כי אינו מעוניין בעימות, אך ישמח אם ישמרו ממנו מרחק או יפסיקו את הגירוי הלא נעים.
מרבית הכלבים דוברים כלבית כשפת אם. הם מבינים זה את זה, ומתקשרים זה עם זה רבות בעזרת סימני השפה הכלבית. בני האדם, לעומתם, צריכים ללמוד את השפה הכלבית כדי להבין מה הכלב מנסה לומר להם.
בשפה הכלבית אף פעם לא נסתכל רק על איבר אחד או סימן אחד בגוף הכלב, ותמיד נסתכל על התמונה הכוללת, אך בתור התחלה חשוב שכל בעל כלב יכיר את סימני ההרגעה/הלחץ הנפוצים, כי הם אבני היסוד של השפה הכלבית.

10 סימני הרגעה נפוצים, המעידים על כך שמשהו מלחיץ או לא נעים לכלב שלנו:

  1. הפניית המבט או הגוף הצידה והימנעות מקשר עין.
  2. מצמוץ.
  3. פיהוק.
  4. ליקוק האף/השפתיים.
  5. עיני ירח (רואים את הלבן של העין- הכלב מסתכל עלינו בלי להסתכל ישירות עלינו).
  6. רחרוח הקרקע או האוויר או שיח, או התגרדות פתאומית (באופן שנראה פחות קשור לסיטואציה).
  7. האטת התנועה או קפיאה במקום, בעמידה שכיבה או ישיבה.
  8. התגרדות פתאומית או התנערות (התנערות מסמנת פעמים רבות שחרור של לחץ ומעבר בין מצב מלחיץ למצב רגוע יותר).
  9. לשון מצקת (כלומר לשון תלויה מחוץ לפה, מתעקלת כלפי מעלה ומתרחבת בקצה, כמו מצקת של מרק), לעתים מלווה בהתנשמות.
  10. הליכה בקשת רחבה ורחרוח הישבן (כלומר התקרבות מנומסת, ולא בקו ישיר לפרצוף של מי שמתקרב מולם).
קיימים עוד סימני הרגעה רבים בשפה הכלבית, אך אפילו אם נלמד את עשרת הסימנים הללו בלבד, ונתחיל להתבונן ולחפש מתי הכלב שלנו מציג אותם, נעשה התקדמות משמעותית בהבנת הכלב ובשיפור הקשר עימו.
אם נלמד את השפה הכלבית, ונקשיב לסימנים העדינים שהכלב משדר לנו, נוכל להימנע מגרימת אי נעימות לכלב שלנו, נדע מתי הסיטואציה מלחיצה מדי בשבילו ונוכל לעזור לו לצאת ממנה בלי לפגוע באף אחד. אם נלמד להתבונן, לחפש את הסימנים האלו, ולהתחשב בהם, הכלב שלנו ילמד שיש מי שמקשיב לו ומבין אותו, ושהוא יכול תמיד לסמוך עלינו.
לעומת זאת, אם נתעלם מהסימנים האלו, הכלב עלול ללמוד מכך שאף אחד אינו מקשיב לסימני התקשורת העדינים שלו ולא מבין אותם, יוותר על הנסיון להביע את תחושותיו בצורה נעימה ו"מנומסת", וידלג ישר לסימנים הפחות נעימים שכולם מבינים (נהמה/חשיפת שיניים/נשיכה).
התבוננו בכלבים שלכם, נסו לזהות אילו סימני הרגעה הם מראים, ובאילו מצבים זה קורה, וספרו בתגובות מה גיליתם.

מה זה אומר אם האזניים של הכלב שלי מושטחות אחורה? האם הוא שמח או מפחד?

זו שאלה מצויינת אבל אני לא באמת יכולה לענות עליה. למה? כי בשביל להבין מה הכלב שלי מרגיש, אני אף פעם לא אסתכל רק על איבר אחד בגופו.
כלב יכול להשטיח אזניים אחורה כשהוא שמח לראות מישהו, וגם כשהוא מפחד. אז איך באמת אפשר לדעת מה הוא מרגיש?
הכלב שלנו מדבר בעזרת כל גופו, ובשביל להבין מה הוא אומר עליו להסתכל על התמונה המלאה.
איך נראות האזניים שלו? האם הן זקורות, מוטות קדימה, מושטחות אחורה או מופנות לצד כלשהו? מה אומרות העיניים שלו? האם הן רכות ועגולות? קשות? ממצמצות? או אולי רואים את הלבן של העין?
מה הוא עושה עם הזנב? באיזה גובה הזנב ביחס לגוף? האם הוא נוקשה וישר? אולי מכשכש במעגלים? תנועת מטוטלת איטית? או כשכוש מהיר?
איך נראים האף, הפה, הלשון? פתוח קלות, סגור, מתנשף, או לשון מצקת?
האם הפרווה שלו סמורה? האם הגב שלו מעוגל? לאן מוטה משקל גופו? לאן מופנה ראשו? האם שרירי גופו מכווצים או משוחררים וקפיציים?
לכל אחד מאיברי גופו של הכלב יכולים להיות מצבים רבים, וכל אחד מהם יוסיף לי עוד פרט קטן.
בנוסף צריך לראות את ההקשר בו מוצגת ההתנהגות, לחפש פרטים מהסיטואציה שסביבנו: האם הכלב מפנה את הראש הצידה כי הוא מסתכל על מישהו שנמצא שם, או שאולי הוא מפנה ראש הצידה כדי לא להסתכל ישירות עלי? האם הוא מלקק את האף כי בדיוק אכל משהו, או כי הוא מראה סימן ללחץ? האם הוא מרחרח שעה את השיח כי מישהו השתין שם קודם, או שאולי הוא מנסה להרגיע כלב שעומד בהמשך הרחוב?
כל סיטואציה מורכבת מהמון פרטים, וכל אחד מהפרטים האלה הוא רק אות אחת בסיפור של הכלב שלנו. ככל שנצליח לאסוף יותר פרטים, יותר אותיות, כך נוכל להרכיב מהן בקלות מילים ומשפטים שלמים, וכולם ישפיעו על הפרשנות שלנו להתנהגותו של הכלב. כמובן ככל שנכיר את הכלב שלנו טוב יותר, כך נוכל להבין באופן מדוייק יותר מה הוא משדר בכל רגע.
אז בפעם הבאה שאתם רוצים להבין מה הכלב שלכם מנסה לומר, על תסתכלו רק על האזניים שלו, או רק על הזנב. תסתכלו על כל התמונה, כמה שיותר פרטים, תארו עובדות- מה בדיוק אתם רואים, ורק אחר כך נוכל להתחיל לדבר על פרשנות להתנהגות שלו. ככל שתתאמנו בהתבוננות בפרטים, ותפתחו מיומנות להתבונן, תופתעו לגלות כמה סימנים ראה הכלב שלכם בכל רגע נתון.

איך נשתמש בשפת הגוף שלנו כדי להוריד לחץ מהכלבים?

זוכרים שכתבתי כאן על סימני ההרגעה שבהם כלבים משתמשים כדי להפחית סטרס, ולהרגיע את עצמם ואת מי שנמצא מולם?
אז יש לי חדשות בשבילכם. גם אנחנו יכולים להשתמש בחלק מסימני ההרגעה האלה מול הכלבים שלנו כדי לעזור להם להרגע. ובכלל, יש הרבה דרכים שבהן אנחנו יכולים להפחית סטרס, ולהראות הרבה פחות מפחידים לכלב שמולנו, בעזרת התקשורת שלנו, בין אם מדובר בכלב לא מוכר שאנחנו פוגשים ברחוב, ובין אם מדובר בכלב שלנו. אציין כמה מהן:
1) שימוש בשפת הגוף שלנו :
  • שימוש בסימני הרגעה מהתקשורת הכלבית! מצמוצים, פיהוקים, הפניית מבט הצידה, הליכה בקשת רחבה ולא ישירות אל הכלב.
  • נשימה – נשימות עמוקות איטיות ורגועות. אם אנחנו נבהלים ועוצרים נשימה, הכלב מרגיש זאת ונלחץ בעצמו.
  • שרירים משוחררים – השתדלו לנוע באופן טבעי וזורם, לא לקפוא במקום או לזוז ברובוטיות. גם את זה הכלב ירגיש וילחץ.
  • זוית הגוף שלנו – הפניית הגוף שלנו הצידה, הרבה פחות מלחיצה מעמידה חזיתית אל מול הכלב. כך גם לגבי המבט שלנו, עדיף להפנות מבט קצת הצידה, ולא לנעוץ לכלב מבט ישיר בעיניים, כי זה עלול להתפרש כאיום.
  • גובה והנמכה – לא רק הזוית בה אנו עומדים משנה, אלא גם הגובה. אם נתכופף, נשב, ננמיך את עצמנו, נראה לכלב הרבה פחות מאיימים ומפחידים. רק שימו לב לא לרכון מעל לכלב או לעברו כשאתם מתכופפים, כי זה מפחיד.
  • תזוזה איטית כאות מידע – השתדלו לא לעשות תנועות פתאומיות. שמרו על התנועות זורמות אך איטיות יחסית, כדי שיאפשרו לכלב לחזות מה אתם עומדים לעשות, והוא לא יופתע ויבהל מתנועתכם.
  • זוית הגשת היד – גם כאן, עדיף לשמור על הנמכה, להגיש יד מתחת לראש הכלב ולא מעליו, עדיף עם גב היד ולא עם כף היד, כדי שלא יראה שאנחנו עומדים לתפוס אותו, ובאופן כללי עדיף לא לקרב אליו יד אם הוא לא מעוניין בכך ואם לא מכירים.
  • ליטופים – מבחן 5 שניות: גם אם הגעתם למצב שאתם כבר מכירים כלב מספיק כדי ללטף אותו, הפסיקו מדי פעם לחמש שניות. אם הכלב מבקש שתמשיכו, אפשר להמשיך. אם הוא הולך או מפנה גופו מכם והלאה, סימן שהוא לא מעוניין.
  • אינטונציה – השתמשו באינטונציה רגועה/שמחה/מתלהבת, לא מאיימת. התחברו לקול הנשי שלכם.
  • להיות חוצץ – אם יש מולכם גירוי כלשהו שמפחיד את הכלב (למשל כלב אחר או אדם זר), השתמשו בגופכם כחוצץ, שיקטע את קו המבט בין הכלב שלכם לאיום. זה יאפשר לכלב שלכם להתנתק בקלות רבה יותר מן האיום, להסתובב וללכת.
2) מיומנויות רצועה:
בעת הטיול השתדלו לשמור על רצועה רפויה ומחייכת. רצועה מתוחה יוצרת לחץ אצל הכלב, ועלולה לגרום להתפרצויות שלו. רצועה ארוכה יותר תאפשר לכלב יותר חופש בחירה ותוריד לחץ מכל סיטואציה בה הוא נתקל בטיול. כשאתם רוצים לקצר את הרצועה, נסו לעשות זאת מבלי למשוך את הכלב אליכם, אלא תוך קיפול הרצועה והתקרבות שלכם אל הכלב. אם חייבים למשוך את הכלב ברצועה כדי להרחיק אותו מסכנה, השתדלו לעשות זאת במשיכה הדרגתית, עדינה ככל האפשר ומתמשכת, ולא משיכה פתאומית מכאיבה. זיכרו תמיד, שהרצועה היא אמצעי בטיחות, לא כלי תקשורת ראשוני. נסו לדבר עם הכלב לפני שאתם מושכים.
3) הקשבה לכלב:
חשוב להתבונן, להקשיב לכלב ולכבד את מה שהוא אומר לנו. לא להתעלם מסימני תקשורת ולא להעניש עליהם. אם הוא מפחד מקירבתנו, לא להתקרב, ולא לנסות ללטף כלב שלא מעוניין בכך. היו קשובים לכלב וגם לסביבה – אם תזהו גורמי לחץ בסביבה תוכלו לעזור לכלב להתרחק מהם לפני שיהיה מאוחר מדי (רמז עבה: זה לא יקרה אם תלכו עם העיניים בטלפון). בנוסף, השתדלו לומר לכלב מתי אתם מרוצים ממנו ולא רק מתי אתם כועסים - קשר של שיתוף פעולה עדיף לכולם על חיים של עימות מתמיד.
הבהרה על אינדקס הרגישים
האינדקס הוקם על מנת לאגד בתוכו בעלי מקצוע בתחום הכלבים העובדים בגישת פורס פרי בלבד, ובעלי ידע ונסיון בטיפולים רגשיים, התנהגותיים, ורפואיים בכלבים רגישים. האינדקס הוקם, מתופעל ומתוחזק על ידי צוות הניהול של קבוצת התמיכה לבעלי כלבים רגישים בהתנדבות וללא כל תמורה מבעלי המקצוע המופיעים בו, וזאת בכדי להבטיח שחברי הקהילה ובעלי הכלבים הרגישים המחפשים בו עזרה מקצועית יקבלו את המענה המיטבי והמתאים להם ביותר.